פוריות בגיל מאוחר
בימינו, ניכרת מגמה לדחיית גיל האימהות. שנים ארוכות של רכישת השכלה, המרדף אחר עבודה ובטחון כלכלי, העדר קשר עם בן זוג קבוע וטיפוח קריירה מאלצים נשים רבות לדחות את ההריון הראשון לאמצע שנות השלושים שלהן או אף לאחר מכן. מכייון שתקופת הפריון של האישה הינה מוגבלת משמע הדבר כי דחיית ההריון הראשון נדחית לשלב פחות פורה בחייהן.
לנשים בנות 35 ומעלה המעוניינות בהריון בשלב מאוחר יותר בחייהן, יש סיכוי גבוה להזדקק לסיוע של מרפאות פריון. אף על פי כן, נשים רבות אינן מודעות לפוטנציאל הפריון המוגבל בזמן. הערכת מצב הפריון של אישה כרוכה בבדיקות פשוטות מאוד.
כמו כן, הפרסומים והתקשורת בימינו נוטים לשדר לציבור כי ניתן להרות בכל גיל, אך לא כך הדבר. הריון בגילאים מאוחרים יצריך התערבות חיצונית בהסתברות גבוהה יותר מהריון בגילאים מוקדמים.
שנים רבות לפני גיל המעבר (גיל הפסקת המחזור), חלה ירידה מואצת בפוריות נשים. זאת למרות שהמחזור החודשי ממשיך להיות סדיר. היות והתהליך הדרגתי, אין הגדרה מדויקת לגיל מבוגר מבחינת פוטנציאל הפריון של האישה. יחד עם זאת, הירידה בפוטנציאל הפריון מתבטאת בצורה חזקה יותר לאחר גיל 35.
מנתונים שפורסמו ב 1986 בנושא אי פריון(העדר הריון במשך שנה של נסיונות להרות) בנשים לפי גיל הנישואין עולה כי:
• 6% בגיל 20-24
• 15% בגיל 30-34
• 64% בגיל 40-44
שיעור הולך ויורד של הריונות עם התקדמות הגיל ניכר גם בנשים המקבלות תרומת זרע ובנשים העוברות טיפולי פריון והפריה חוץ גופית.
בנוסף לירידה בפריון, עולה גם שיעור ההפלות עם הגיל: 14% מתחת לגיל 35, לעומת 40% מעל גיל 40.
כמו כן, עם הגיל עולה הסיכון ללידת עובר עם הפרעה גנטית כדוגמת תסמונת דאון:
• 1 מתוך 500 לידות בגיל 30
• 1 מתוך 80 לידות בגיל 35
• 1 מתוך 60 לידות בגיל 40
• 1 מתוך 20 לידות בגיל 45
במידה ומושג הריון תקין מבחינה גנטית, יש עליה בסיכוי להריון בסיכון גבוה בשל שיעור גבוה יותר של מחלות אימהיות כגון סכרת ויתר לחץ דם, התורמות לתחלואה בהריון.
עוברית ממי נקבה נולדת עם כ- 400 אלף זקיקים בכל שחלה, אך רק כמה מאות מזקיקים אלו יגיעו לביוץ מדי חודש בין גיל ההתבגרות לגיל המעבר. שאר הזקיקים יתנוונו בשחלה לפני שיגיעו לביוץ. כאשר ישנה ירידה בפריון המשמעות היא שישנה ירידה בעתודת הזקיקים בשחלה ולאיכות ירודה של הביצית.
מגיל 35-38 מואצת הירידה במספר הזקיקים פי 2 עד לחוסר ביוץ מוחלט.
כאשר, בגיל הפסקת המחזור הרס הזקיקים מואץ, מספר הזקיקים מגיע למספרים הנמוכים מ 25 אלף זקיקים.
צמצום מספר הזקיקים בשחלה הוא תהליך טבעי, החל בכל הנשים, אולם יש נשים שלהן מאגר זקיקים נמוך כבר בגיל צעיר.
כאשר, עישון, היסטוריה משפחתית של כשלון שחלתי מוקדם, סיבות גנטיות וניתוחים קודמים בשחלה הינם מדדים היכולים לגרום להתרוקנות מוקדמת של מאגרי הזקיקים.
התפיסה כי מחזור סדיר מבטיח סיכויי פיריון גבוהים היא תפיסה שגויה הנפוצה בין רופאים ומטופלות.
בדרך כלל צמצום משמעותי של עתודת הזקיקים בשחלה מתחיל כבר מגיל 35, בזמן שהמחזור החודשי סדיר אצל רוב הנשים.
הירידה בפריון והעלייה בשיעור ההפלות המוקדמות מיוחסות לאיכות הלקויה של הביצית. בביציות של נשים מבוגרות ניתן להבחין בהפרעה במערך הכרומוזומים המוביל לליקוי בשלב ההפריה וההשרשה ברחם.
כמו כן, עם הגיל, שרירנים ופוליפים של רירית הרחם עולים בשכיחותם. שרירנים עלולים לפגוע בפוריות במספר אופנים:
שינוי מתאר רירית הרחם והפרעה בהשרשה, שינוי בחלל הרחם וחסימה אנטומית של פתחי החצוצרות.
נשים אשר מגיעות לגיל לתחילת שנות השלושים(לפני גיל 35) רצוי שתלכנה לייעוץ והערכה את מצב הפריון שלהן, גם אם אינן מתכננות להכנס להריון בשלב זה.
הטיפול באי פריון בשל גיל מבוגר
אפשרויות הטיפול באי פריון בשל גיל מבוגר כוללות:
• גירוי שחלתי מבוקר- גירוי שחלתי מבוקר כולל טיפול בזריקות גונדוטרופינים, הורמונים הגורמים לגיוס והבשלה של מספר זקיקים בשחלה. הגירוי משולב עם הזרקה של זרע שטוף ומרוכז אל חלל הרחם. יעילות טיפול זה מוגבלת בנשים מעל גיל 40 ושיעור ההצלחה נמוך מ- 5% למחזור טיפול. שיעורי ההצלחה בנשים בגיל 35-40 הינו 10% ובנשים צעירות מ 35 כ 20% הצלחה. הטיפול נועד לקיצור משך הזמן להשגת ניסיון, אך לא לשיפור איכות הביציות או העוברים.
• הפריה חוץ גופית-זהו תהליך הדומה לגירוי שחלתי מבוקר אך עם הבשלת הזקיקים נשאבות הביציות שבזקיקים למבחנה ותהליך ההפריה מבוצע מחוץ לרחם במעבדה. לאחר ההפריה מוחזרים העובר/ים לרחם האישה. בסקירת מאות מחזורי הפריה חוץ גופית בנשים בישראל מעל גיל 41 לא הושגו הריונות מעל גיל 45, ולא לידות חי מעל גיל 44. ירידה דרמטית זו בשיעורי ההצלחה נובעת מירידה בתגובה השחלתית לגירוי בהורמונים (בגונדוטרופינים) ולירידה באיכות הביציות המופרות המובילה לכשלון בהשרשה. הטיפול נועד לקיצור משך הזמן להשגת ניסיון, אך לא לשיפור איכות הביציות או העוברים.
• הקפאת ביציות- מכיוון שהאישה מאבדת את כושר הפריון שלה תוך 3 עשורים, ניתן גם להקפיא ביציות. בשנים האחרונות נעשה שימוש נרחב בשיטת קירור מהיר עד לזיגוג הנקראת ויטריפיקציה. בשיטה זו מעל ל 90% מהביציות שורדות את תהליכי הקירור וההפשרה. מעל 75% עוברות הפריה תקינה עם שיעורי הריון של בין 33%-66% ו-50% שיעור לידות חי. שיעורי ההריון לאחר הפריית ביציות מופשרות אינם שונים באופן משמעותי מאלה הנרשמים לאחר הפרית ביציות טריות. בימינו ניתן להשתמש בטכנולוגית הקפאת ביציות בשיטת הויטריפירציה (זיגוג) לנשים בנות 30-41 המעוניינות בכך לצורך שימור הפריון לעתיד מסיבות שהן אינן רפואיות.
באמצעות הקפאת ביציות ניתן כבר עתה לשמר את פוטנציאל הפריון של האישה. נשים המעוניינות לדחות את הילודה והאימהות יכולות להקפיא את ביציותיהן הפוריות לשימוש מאוחר יותר.
מתחת לגיל 35 נדרשות 12-15 ביציות על מנת להשיג לידת חי.
בגילאים 37-39 נדרשות 20-22 ביציות כדי להשיג לידת חי.
בגילאים 40-41 נדרשות 55 ביציות.
• תרומת ביציות- הדרך היעילה והבטוחה ביותר להשגת הריון בנשים מעל לגיל 43, הינה שימוש בתרומת ביצית. השיעור המצטבר להריון בהפריה חוץ גופית עם ביצית תורמת תלוי בגיל התורמת ועשוי להגיע עד ל 80% לאחר 4 מחזורים. העברת העוברים שמקורם בתרומה מותרת בישראל עד גיל 54 של האישה שמקבלת את התרומה.
זכרי, אורח חיים בריא יכול להשפיע על מצב הפריון:
• עישון מזיק לביצית ולזרע ובעל השפעה שלילית מוכחת על הפריון. חשוב גם להמנע מעישון פסיבי.
• מומלץ לשתות הרבה מים ולהמנע ככל האפשר ממשקאות עתירי סוכר, “דיאט” וצבעי מאכל. כמו כן, הפחתת כמות כמות הקפה לכוס אחת עד שתיים ליום.
• המנעי משתיית אלכוהול מרובה ומצריכת סמים.
• הקפידי על תזונה מגוונת הכוללת מוצרים לא מעובדים כגון: ירקות ופירות, מאכלים שלא מכילים צבעי מאכל או חומרי טעם וריח ותוספים שונים.
• השמנת יתר קשורה לירידה בשיעורי ההריון. אם הינך בעלת עודף משקל, מומלץ לפנות לדיאטנית ולהתחיל בתזונה מבוקרת שתסייע לירידה במשקל.
• הקפידי על פעילות גופנית שגרתית.
• אם את סובלת ממחלה כרונית או נוטלת טיפול תרופתי קבוע, יש לבצע הערכה ואיזון של המחלה והטיפול לפני תכנון הריון.
