קורס הכנה ללידה

בקורס ההכנה ללידה יוסברו הנושאים הבאים:
מתי להגיע לחדר לידה?
חשוב לדעת שב- 95% מההריונות, הלידה אינה מתרחשת במועד המשוער. סימנים המרמזים כי הלידה קרבה כוללים:
• הופעת צירים סדירים.
• הופעת הפקק הרירי.
• ירידת מים.
אם אחד או יותר מהסימנים הללו מופיע עוד לפני שבוע 37 להריון, יש לפנות באופן מיידי למיון יולדות.

הסימנים המבשרים על הגעה לחדר לידה הינם:

הופעת צירים

צירי לידה הם התכווצויות חזקות וכואבות של הרחם, שתדירותן ועוצמתן עולות בהדרגה. כל אישה חשה אותם באופן שונה ובדרגת כאב אחרת. מומלץ להגיע למיון כאשר הצירים מופיעים כל 4 דקות, נמשכים דקה ומסודרים כשעה.

ירידת מים

בכל מקרה של חשד לירידת מים יש להגיע לבדיקת רופא, גם אם אין ירידת המים מלווה בצירי לידה. ב-18% מהמקרים מהווה ירידת המים שלב מבשר ראשון של הלידה, והצירים מתפתחים רק בהמשך. הסיכון בירידת מים שאינה מאובחנת עלול להיות בזיהום של מי השפיר, הכולל זיהום עוברי ואימהי.
חשוב להבדיל בין ירידת מים מוקדמת לבין דליפת שתן בהריון, המתרחשת עקב הלחץ המוגבר על שלפוחית השתן בסוף ההריון. אבחון ירידת המים נעשה על פי בדיקה הווגינלית. במצבים של ירידת מים מתמשכת או בכמות גדולה, ניתן לאבחן מיעוט או היעדר מי שפיר באמצעות מכשיר האולטרה-סאונד.

דימום והפרשות וגינליות

ברוב המקרים הפרשה תלווה את יציאת הפקק הרירי, המאפיין בדרך כלל תחילתה של לידה פעילה, אם כי ב-10% מהמקרים תתפתח לידה רק שבוע לאחר יציאתו. הפקק הרירי הינו תערובת של ריר ודם, אשר ממלאת את צוואר הרחם במהלך ההריון. כאשר הפקק הרירי יוצא אין צורך להגיע למיון. הופעה של דמם וגינלי טרי בכמות גדולה (כמו בזמן הווסת) עשויה להצביע על מצבים דחופים ולכן רצוי להגיע לחדר הלידה מוקדם ככל האפשר. בכל מקרה של דמם וגינלי לקראת מועד הלידה, מומלץ להגיע לחדר הלידה.

מיעוט תנועות עובר

אף על פי שלקראת הלידה ובמהלך הצירים מורגשת הפחתה בתנועות העובר, הרי שירידה משמעותית בתנועותיו חייבת להיות סימן אזהרה ליולדת. כאשר מספר תנועות העובר פוחת מארבע תנועות בחצי שעה, מומלץ להגיע לניטור עוברי. האבחון ייעשה בעזרת מוניטור ואולטרה-סאונד.מומלץ לעצור מדי פעם במהלך היום, לאכול ולשתות, להניח ידיים על הבטן ולחוש את העובר.

הריון עודף

הריון הנמשך אחרי 40 שבועות ושלושה ימים מוגדר כ”הריון עודף”. הרופאים ממליצים בדרך כלל להימנע מלהגיע למצב של הריון עודף, וברוב המקרים גורמים ללידה באופן מלאכותי. יולדת שעוברת את מועד הלידה המשוער (שבוע 40), מתבקשת להיות במעקב מתמיד ולערוך ניטור עוברי ובדיקת אולטרה-סאונד עד הלידה. במידה ותגיעי לשבוע 41+3 יומלץ לך לעבור זירוז על מנת להימנע מסיבוכים.

מה תפקיד הגבר בחדר הלידה?
בשנים האחרונות, במקביל לעלייה במעורבותן של הנשים בלידה שלהן עצמן – ניכרת מגמה ברורה גם של מעורבותם של בני הזוג במהלך הלידה. לא עוד גברים כוססים ציפורנים במסדרון וממתינים לבשורה, הגבר המודרני והמעודכן שוהה עם אשתו בחדר הלידה, מחזיק בידה, מרגיע, נושם ביחד איתה ואף עוזר להנחות את הצוות המיילד בדבר העדפותיה לגבי הטיפול האפשרי בה וברך הנולד.

אחד התפקידים המשמעותיים של גברים בתהליך הלידה קשור במינוים כשרי החוץ של היולדת: הם אלה שיעבירו את המסר מהיולדת אל הצוות המיילד: הרופאים, המיילדת ומאוחר יותר אל האחיות בתינוקייה. לדוגמא: אישה הנכנסת לחדר הלידה בידיעה כי אינה מעוניינת לקחת אפידורל עשויה להתחרט בהתגבר כאבי הצירים ולבקש אפידורל. לעיתים כאשר היא מגיעה לנקודה זו – אין אף איש צוות בחדר – והגבר הוא זה שיצא להזעיק את האחות והמרדים. במקרה אחר יכול הגבר להתעקש להימנע מחיבור למוניטור או מתפרים, שלא לצורך ועוד.

בחדר הלידה, תפקידו העיקרי של הגבר הוא לדאוג לכך שהאישה תהיה בתנועה כל הזמן, ותחליף תנוחה כל 10 עד 15 דקות; גם אם היולדת מצאה תנוחה נוחה במיוחד, חשוב להזכיר לה שכדי לקדם את הלידה, עליה לזוז כמה שיותר.
תנועתיות רבה ושינוי תנוחות חשובים מאוד במהלך הלידה; התנועה מקלה על כאבי הצירים ומקדמת את הלידה, שומרת על פתיחה של עצמות האגן ומסייעת לעובר לרדת בתעלת הלידה.

בדבר אחד אין ספק: תפקידו של הגבר בתהליך הלידה עבר בשנים האחרונות מהפכה של ממש. מחקרים מוכיחים כי נוכחותו בלידה היא חיונית עבור בת זוגו ותורמת משמעותית גם לחיבור שלו לתהליך ולתינוק הנולד. יחד עם זאת, מוטב להישאר גמישים, פתוחים ורגישים למכלול הרגשות שעשויים להתעורר בו לנוכח התהליך ולכבד כל החלטה שלו, באם להיות נוכח או להמתין בחוץ עד לסיום התהליך.

הכנה נפשית ללידה
יש לחשוב בצורה חיובית על הלידה ולהכין את עצמך ע”י הכנה בצורות הבאות:
• תכניות לחוד: קחי בחשבון שלמרות התכניות וההכנות, איש אינו מבטיח שדברים ילכו לפי התכנית. חשוב לזכור שהלידה היא תהליך ואמצעי בדרך למטרה: אימא בריאה ותינוק בריא.
• סנני אינפורמציה: התחברי לסיפורי לידה חיוביים ומשמחים, וסנני סיפורים פחות נעימים.
• התחברי למקורות: זכרי שגופך נועד ללדת תינוקות, ושזהו תהליך טבעי, למרות ההתערבויות הטכנולוגיות.
• פני מקום לבן הזוג: ספקי לו את כל המידע ואפשרי לו לסייע בתרגול במהלך ההריון ובלידה.
• הישארי פעילה מבחינה גופנית: אפשר להמשיך בפעילות הגופנית שעסקת בה לפני ההריון. אפשר לשחות, לתרגל יוגה לנשים הרות או התעמלות.
• נשים רבות שעברו לידה טראומטית צריכות להחזיר את הביטחון הנדרש ביכולותיהן לצלוח את הלידה. ניתן להיעזר גם בדמיון מודרך או בפסיכולוג. כדאי לנסות לעבד את הרגשות השליליים או החרדות לפני הלידה.

זכויות היולדת בחדר הלידה
ראשית, כדאי להכין בבית מסמך (בן עמוד אחד), המפרט אלו דברים את מעוניינת שיקרו או לא יקרו במהלך הלידה. לדוגמה, עיסית את אזור הפירינאום ואת מבקשת להימנע מחתכים, אם חשוב לך שתהיה לך את היכולת לנוע או שלא יאכילו את תינוקך בתחליפי מזון אלא רק בהנקה
• אם נדרשת התערבות רפואית מסוימת כדאי לשאול מדוע זה נחוץ, האם יש לכך חלופות, והאם לא ניתן לדחות את ההתערבות לזמן מאוחר יותר, במיוחד אם מדובר בהתערבות משמעותית כמו החלטה ללידת מכשירים או פקיעת מי השפיר.
• אם את מוטרדת מנוכחותם של מתמחים או אחיות בחדר, תוכלי לבקש מבן הזוג שיקפיד שלא ייכנסו לחדר.
• אם יש חוסר הבנה או אי התאמה קיצונית בינך לבין המיילדת, תוכלי בהחלט לשלוח את בן הזוג לבקש להחליף אותה – כמובן רק במצב של חוסר ברירה.
• זכרי שמותר לך להניק ולשהות לצד התינוק שלך מתי שתרצי, ולשאול את הצוות הרפואי שאלות הנוגעות לטיפול בו.

אילו משככי כאבים ניתן לקחת בלידה?
• אפידורל-משכך הכאבים הנפוץ ביותר כיום. מדובר על הזרקת משככי כאבים לתוך החלל האפידורלי (בעמוד השדרה) וע”י כך הרדמה מקומית של פלג הגוף התחתון.(בטן תחתונה ומטה)
• פטידין-הפטידין הוא למעשה כמו סם – מורפין, הגורם לדיכוי של מערכת העצבים ועל ידי כך, גם לשיכוך הכאבים. השפעתו נמשכת בין שעתיים לשלוש שעות ולאחר כשלוש שעות ניתן לקבל מנה נוספת. ניתן בדרך כלל כשלא ניתן לתת ליולדת אפידורל (מהסיבות הרשומות מעלה) אך גם ניתן לתת אפידורל לאחר מתן פטידין. לאחר מתן הפטידין, היולדת חשה מנומנמת – מסוגלת להרגיש את הצירים, אך כמו מתוך שינה.
• גז צחוק – מדובר על אותו הגז שבו משתמשים רופאי השיניים. מדובר על שילוב של חמצן עם תחמוצת חנקן. השימוש בו הוא בעזרת מסכה (כמו באינהלציה). בשאיפת התערובת נותנת תחושה של הרפיה, אופוריה וטשטוש.
• מכשיר הטנס tens- מכשיר המוצמד לגופך בעזרת אלקטרודות המעבירות זרמים חשמליים אל העצבים ועל ידי כך משבשים את מעבר תחושת הכאב אל המוח. למכשיר יש רמות עוצמה משתנות הנשלטות על ידך. מומלץ להשתמש במכשיר כבר מהשלב הלטנטי של הלידה כדי להתרגל אליו ולהכיר אותו.
• אפיקל- ה”אפיקל” הינה שיטת אלחוש אפידורלית, המשלבת בין חומרים אופיאטים לחומרי הרדמה אפידורלים, הניתנים בריכוזים נמוכים. השילוב החדש משכך את תחושת הכאב האופיינת לצירי הלידה, מחד ומונע את החסימה המוטורית של פלג הגוף התחתון, האופיינית להרדמה אפידורלית קלאסית

מהם שלבי הלידה?
• השלב הלטנטי
• השלב האקטיבי
• הלידה
• שלב יציאת השלייה
להסבר מפורט של כל שלב קראי כאן

מהן השיטות לזירוז לידה?
• אם הסיבה לזירוז היא חוסר סבלנות, חשוב לקחת אוויר ולא למהר. הזירוז הטוב מכולם הוא להירגע ולהיכנס למצב רוח טוב בו הורמון האוקסיטוצין, שמייצר את הצירים, יוכל לעלות.
• עיסוי פטמות-עיסוי הפטמות ידוע כגורם המעודד צירים. הורמון האוקסיטוצין, האחראי על תחילת הצירים, משתחרר בגוף כאשר השדיים מגורים.
• סקס ידוע כזרז לידה משום שהזרע הגברי מכיל בתוכו ריכוז גבוה של פרוסטגלנדינים, הורמונים שיכולים לרכך את צוואר הרחם וליצור פתיחה. כמו כן, אורגזמה עשויה ליצור גירוי רחמי ולגרום לעניינים להתגלגל. מין גם יכול לשחרר את ההורמון אוקסיטוצין שיוצר צירים
• שמן קיק- שתיית שמן קיק. כבר מימי מצרים העתיקה השתמשו נשים בשמן קיק כחומר מזרז לידה. הסברה היא שהשמן משמש כחומר משלשל, ובכך יוצר גירוי בקיבה, אשר בהמשך מגרה גם את עצמות האגן והרחם ונותן פוש קטן לצירים. מערבבים 120 מיליליטר של שמן קיק עם מיץ תפוזים. הטעם אמור להיות מזעזע אך בכל זאת יש לשתות את התערובת, יש אומרים שתוספת של כפית סודה לשתיה עוזרת לתערובת להיות קלה יותר לבליעה. מנה נוספת אפשר לקחת כעבור 12 שעות.
• שיאצו: לפני הזירוז הכימי בבית החולים, כדאי לנסות – אם זה אפשרי מבחינה רפואית כמובן – שיטות לזירוז טבעי כמו שיאצו, רפלקסולוגיה או הומאופתיה. שיטות אלה יכולות לסייע במהלך הלידה. מומלץ להתייעץ תחילה עם מטפל מוסמך בשיטות אלה.
• שימוש בבלון: צינורית דקה שמוחדרת לצוואר הרחם. באמצעות שימוש במים גורמים ללחץ בצוואר הרחם, ומנסים לגרום לכך שתתחיל פתיחה של צוואר הרחם ומחיקה שלו.
• אכילת אננס טרי- אננס מכיל אנזים בשם ברומלין, שאמור לרכך את צוואר הרחם, ולזרז צירים. כדי לקבל את מנת האנזים הדרושה חייבים לאכול אננס טרי. לא מעובד, משומר ואפילו לא מיץ, כי האנזים הולך לאיבוד בתהליכים הללו.
• דיקור סיני- על פי המחקרים המועטים שנעשו נמצא כי לדיקור יש השפעה חיובית על התקדמות מהלך לידה. ההמלצה היא, לרוב, לבוא לטיפול בכל יום עד הלידה הנכספת.
• פרוסטגלנדין: החדרה של מעין טמפון לנרתיק, המשחרר הורמון בשם אוקסיטוצין וגורם להתכווצות הרחם.
• מתן פיצוטין: הגרסה הסינתטית של הורמון האוקסיטוצין שמדמה את פעולתו.
• אכילת מאכלים חריפים ידועה כמאיצת לידה. אמנם אין סימוכים מדעיים או תיאוריות הקשורות בנושא, אבל הסברה היא שהאוכל החריף יוצר גירוי בקיבה ומעודד את הרחם להיכנס לתנועה.

כיצד להמנע מחתכים בלידה?
• עיסוי הפרינאום (חיץ הנקביים)- את העיסוי מבצעים כהכנה ללידה. בין השבועות 34-35 הוא הזמן להתחיל את ההכרות הבסיסית. מומלץ להתחיל את העיסוי באופן הדרגתי ב-6 השבועות לפני מועד הלידה הצפוי, ולנסות להגדיל מפעם לפעם את פתיחת האזור.
בשבוע הראשון התחילי בעיסוי קצר של 2-3 דקות, ולאחר מכן האריכי את העיסוי עד לכ-10 דקות בכל פעם. בשבועות הראשונים מומלץ לבצע את העיסוי כ-3 פעמים בשבוע ובשבועיים לפני הלידה להעלות את התדירות ולבצע עיסוי מדי יום.

לפני העיסוי רוקני את שלפוחית השתן ושטפי היטב את אזור הפרינאום. מי שמבצע את העיסוי, את או בן זוגך, צריך לדאוג שידיו יהיו נקיות וציפורניו גזורות, לפני ביצוע העיסוי.

מומלץ לשתף פעולה עם המיילדת ולשוחח איתה לפני הלידה. להביא אתכם את שמן העיסוי לתוך חדר הלידה, ליידע את המיילדת שהכנתם את הפרינאום ולפרט את הדרכים.
אמרו לה שתרצו לנסות ולהימנע מחיתוך החיץ במידת האפשר. המיילדת תוכל לכוון אתכם מה ניתן לעשות כדי לנסות ולהימנע מחתך, תסביר על התנוחות המומלצות ותוכל גם לעסות את הפרינאום כאשר ראש התינוק יצא.

• בלון האפי-נו מסייע בהרחבת אזור הנרתיק ובהגמשתו, ומומלץ לשימוש החל משבוע 37

כיצד לנשום בצירי לחץ
שלב צירי הלחץ הוא השלב הקשה ביותר בלידה. היולדת בדרך כלל מרגישה לחץ גדול מאוד על פי הטבעת כתוצאה מהלחץ של התינוק, ודחף חזק ללחוץ (רפלקס שקשה להתנגד לו). בשלב זה, חשוב להאמין בגוף וביכולת ללדת.

אם לא מדובר במצב חירום כלשהו, אפשר לפעול לפי התחושות האישיות. עם זאת, חשוב לתרגל את הנשימות רק כשהרופאים מאשרים כי ישנה פתיחה מלאה ואפשר להתחיל ללחוץ.
כשלוחצים, חשוב במקביל להרפות את שרירי רצפת האגן כדי למנוע את עיכוב הלידה, נזקים או בצקות. בנוסף, לעתים אחרי השלב הראשון של הלידה, כבר ישנה פתיחה מלאה אבל עוד לא הגיעו צירי הלחץ. אין צורך להיבהל – הגוף והעובר זקוקים למנוחה. הנשימות בשלב זה הן קצת אחרות מהנשימות בזמן הצירים בשלב הראשון של הלידה, ולכן רצוי לתרגל גם אותן מראש ובעזרת בן הזוג.

מהי נשימה רצויה בזמן צירי לחץ?
• דרך אחת היא לקחת הרבה אוויר ולנשוף אותו החוצה באיטיות מרובה כמו בעת ניפוח בלון. בדרך זו יש להרגיש שנוצר לחץ באזור הסרעפת כלפי מטה. במהלך הנשימות יש לנסות להרפות את כל אזור רצפת האגן. אפשר בבית, במהלך הישיבה בשירותים, לתרגל בעדינות לחיצות והרפיות.
• ישנן נשים שקשה להן לנשוף בזמן הלחיצות. במקרה כזה אפשר לשחרר במקום זאת קולות ארוכים ונמוכים. במהלך שחרור הקול יש לנסות להרפות, וללחוץ את התינוק החוצה.
• דרך נוספת לנשום היא באמצעות הוצאת האוויר בהדרגה בנשיפות עם קול (בדומה למה שנהוג בארה”ב – exhale pushing).
לעתים רופאים יבקשו ללחוץ בנשימה עצורה, במקרים שבהם הם סבורים שהלידה לא מתקדמת כמו שצריך. רצוי להימנע מנשימה כזו שיכולה לפגוע ברצפת האגן. כשאין ברירה, לוקחים הרבה אוויר, עוצרים ואז נושפים את האוויר החוצה.

קורס ההכנה ללידה יכול להיות מאוד משמעותי, בעיקר בעבור זוגות אשר זהו הריונם הראשון. הקורס יכול לענות על שאלות, להפיג חששות ולהכין ללידה בצורה טובה. דאגו לבחור קורס יחד עם בן הזוג, קורס אשר יענה על צפיותכם ובעיקר על שאלותיכם. ניתן לגשת לקורסי ההכנה ללידה מטעם קופות החולים השונות, או לקורסי ההכנה ללידה המוצעים ע”י בתי החולים השונים- כיום בתי החולים אפילו מציעים קורסים בחינם לנשים אשר תלדנה בבית החולים. כמו כן, ניתן להשתתף בקורסי הכנה ללידה פרטיים.